מהאקדמיה אל השטח: כיצד פרופסור ישראלי
הקים ארגון בינלאומי להצלת המגוון הביולוגי
מדברים על החיות שמאבדות את שטחי המחייה שלהן, על כך שבפורים נשבר שיא, ושהיה פה גל חום שלא ראינו מזמן. בכלל, המגמה בעולם שלנו די שלילית מבחינת האקלים. לכבוד יום היערות הבינלאומי, המתקיים ב-21 במרץ ומוקדש להעלאת המודעות לחשיבותם של כל סוגי היערות, עצרנו לשיחה את פרופ' אורי שיינס, זואולוג שמירת טבע מהחוג לביולוגיה וסביבה באוניברסיטת חיפה. פרופ' שיינס הקים יחד עם שותפו, פרופ' אלון טל, את הארגון הבינלאומי This is My Earth (TiME) שמטרתו לרכוש את השטחים הרגישים ולהפכם לשמורות טבע, תוך גיוס מיליוני אנשים בעולם שיתרמו כל אחד ואחת לפי יכולתם ויהיו שותפים בשמירה על כדור הארץ.
"היוזמה להקים את הארגון החלה לאחר שלימדתי כמה שנים קורס בשמירת טבע בתואר הראשון. רק כשהתחלתי ללמד, התחלתי גם להבין את גודל הקטסטרופה שהעולם עומד מולה", משתף שיינס על הסיבות להקמת הארגון. "הרקע שלי הוא בפעילות אינטנסיבית בארגוני סביבה. הייתי בצוות שהקים את 'אדם טבע ודין', יזמתי ועמדתי במשך שנים במאבק בכביש חוצה ישראל, הייתי בוועד המנהל של החברה להגנת הטבע ובמליאה של רשות הטבע והגנים. זאת בנוסף לקריירה האקדמית. כך שהראש שלי לא נשאר בתיאוריה אלא גם במעשה. לאחר שלמדתי ולימדתי את הבעיה הגדולה של שמירת טבע עולמית, התחלתי לחשוב מה ניתן לעשות בנוסף על ללמד ולחקור, וכך הגעתי אחרי הרבה מחשבה לרעיון של הארגון. הרעיון התבשל בראש בערך 10 שנים עד שיישמתי אותו".
איך משפיעה העובדה שלמעלה מ-50% מהשטחים הרגישים נמצאים בידיים פרטיות על מאמצי שימור הטבע העולמיים?
"הרעיון של רכישת שטחים רגישים מאנשים פרטיים הוא לא ייחודי ל-TiME. ישנם ארגונים נוספים ואנשים פרטיים שרוכשים שטחי טבע בעולם. הייחודיות של טיים היא ההנגשה של הפעילות הזו לכל אחד, הביסוס המדעי וההעצמה של אנשים וארגונים מקומיים".
מה המשמעות של הפיכת שטח לשמורת טבע מבחינת השמירה על המגוון הביולוגי בו?
"הפיכת שטחים לשמורות טבע היא הדרך היעילה ביותר לשמור על המגוון הביולוגי. המגוון יכול להישמר רק אם שומרים גם על כל הקשרים בין כל האורגניזמים. השמורות צריכות להיות גדולות כדי להכיל את כל המרכיבים, ולכן אנחנו משתדלים לרכוש באזורים שיש בהם כבר שמורות ולהגדיל אותן או לחבר בין שמורות".
לאן הולכים מכאן
לא פשוט לבחור שטח להצלה. האם מסובבים את הגלובוס, עוצמים עיניים ובוחרים אזור להצלה? כנראה שהתשובה רחוקה מאוד מבחירה שרירותית. "עד היום רכשנו בעיקר בדרום אמריקה ומעט באפריקה. אנחנו מאוד רוצים להצליח גם באסיה. השנה קיבלנו למעלה מ-100 בקשות תמיכה ותיעדפנו, בנוסף לשני שטחים בדרום אמריקה, את אחד השטחים בפיליפינים", משתף שיינס.
"חשוב לנו הקשר עם האוכלוסיות המקומיות, ואנחנו שמים דגש על שיתוף פעולה עם מקומיים ועם קבוצות ילידים. השטח בפיליפינים נרכש יחד עם קבוצה ילידית. באתר שלנו ניתן להצביע השנה על רכישה של שטח בקולומביה שיינתן לקבוצה של אינדיאנים מקומית. זו קבוצה שעברה התעמרות וסולקה מכל שטח שבו ניסתה להתיישב. אנחנו רוצים לתת להם שטח כדי שיוכלו להתפרנס ממנו דרך חקלאות מקיימת. בנוסף, הקבוצה הזו מקבלת קרדיט של מגוון ביולוגי (קונספט חדש בדומה לקרדיט פחמן) על כל תמונה שהם מצלמים במצלמות שביל של מין נדיר. כך שיש להם תמריץ לשמור על השטח. בקולומביה יש חוק שמאפשר לתת לשטח זכויות משל עצמו. זה נקרא right of nature. אם נצליח לרכוש את השטח הזה עבור הקבוצה, השטח יקבל את המעמד המיוחד הזה והקבוצה תקבל מעמד של שומרי היער – guardians".
מה ניתן ללמוד מהצלחת המודל של TiME לגבי מעורבות הציבור בסוגיות של שמירת טבע?
"אנחנו מנסים להראות ולחנך מגיל צעיר שאפשר להצליח בפעילות שמירת טבע. ניתן להתאים את התוכנית החינוכית של TiME לכל גיל ורמה, מגן ילדים ועד אוניברסיטה. בניסיון האישי שלי היו הרבה כישלונות ומעט הצלחות, ובטיים אנחנו מראים לכל אחד שאם רק ירצה יוכל להצליח. אנחנו רוצים לתת חוויה של הצלחה בשמירת טבע כדי לעודד כמה שיותר אנשים להיות מעורבים".
איך אתה רואה את התפתחות תחום שמירת הטבע בעשור הקרוב, ומה התפקיד של יוזמות כמו TiME?
"התחום של שמירת טבע ייעשה יותר ויותר חשוב עם ההכרה של העולם שהפגיעה בטבע מביאה לקטסטרופות, ושמירה על הטבע קשורה בביטחון התזונתי, הבריאותי והאישי. יוזמות כמו של TiME חשובות כדי לחנך ולעודד אזרחים ופוליטיקאים לעסוק בנושא".
מה הייתה הפתעה גדולה או למידה משמעותית שחווית מאז הקמת הארגון?
"ההפתעה הגדולה שלי הייתה עד כמה התחום הזה של גיוס תרומות הוא קשה ודורש מקצועיות, שלי אין אותה כי אני מגיע מתחום אחר. הופתעתי שאפילו ששמתי כעיקרון שניתן להיות שותף בעבור דולר אחד בלבד, זה לא מספיק לעורר אנשים להיות שותפים. לכן אני נאלץ לגייס אנשי מקצוע כדי שיסייעו לנו. ההפתעה היותר נעימה הייתה שעל פני שנים של פעילות הסתבר שכל דולר מציל 24 מטר מרובע של יער טרופי, שזה מדהים לדעתי מבחינת יעילות".
איך אדם מהשורה יכול לתרום למאמצי שמירת הטבע, מעבר לתמיכה בארגונים כמו TiME?
"התרומה האישית של כל אדם, מעבר לתמיכה ב-TiME או ארגונים אחרים, צריכה להיות בתחום האישי של הצרכנות. יש לנו השפעה גדולה בהחלטות הצרכניות שלנו. אני אישית הפכתי לפני שנים להיות צמחוני בגלל ההשפעה העצומה השלילית של צריכת בשר על שמירת טבע. ההחלטות האישיות שלנו משפיעות בדיוק כמו ההחלטה שלנו לצאת להצביע ביום בחירות, למרות שכביכול ההשפעה של ההצבעה הבודדת קטנה. אם לא נצא להצביע, לא תהיה דמוקרטיה. גם בהחלטות האישיות שלנו, שמקרינות לסביבה, יש השפעה מצטברת. אנחנו צריכים להיות צרכנים נבונים ולחשוב פעמיים אם לקנות ומה לקנות, מתי להשתמש ברכב ומתי בתחבורה ציבורית, מתי ניתן לעשות שימוש חוזר במה שכבר קנינו".
לסיום, מה המסר העיקרי שהיית רוצה שהציבור יפנים בנוגע לחשיבות שמירת הטבע?
"אני רוצה שהציבור ידע ששמירת טבע, או ליתר דיוק שמירה על המגוון הביולוגי, היא צורך בסיסי לקיום שלנו. הסיבה שאנחנו לא שומרים על הטבע היא חוסר ידע ומודעות. על מנת לשמור על המגוון הביולוגי העולמי דרושים בין 0.7 ל-0.9 אחוז מהתוצר המקומי הגולמי העולמי בשנה. העולם משקיע את הסדר גודל של המשאבים הללו בייצור ומסחר בטבק. העולם משקיע למעלה מפי שתיים משאבים בסובסידיות לפעולות שפוגעות במגוון הביולוגי. זה ממש חבל, כי עתיד האנושות תלוי בשמירה על הטבע".
